פסק-דין בתיק ב"ל 4269-01-09

1.         התובעת  היתה בעבר תושבת דרום לבנון, והגיעה עם משפחתה לישראל בחודש 5/00, עם נסיגת כוחות צה"ל מדרום לבנון.

2.         בסמוך להגעתה לישראל, ניתן לתובעת מעמד של תושב ארעי ואישור שהיה זמני מסוג א/5, עד לתאריך 23.5.01.

3.         לאחר מועד זה, פג תוקף האישור וכל עוד לא חודש, היה מעמדה של התובעת כשוהה בלתי חוקית.

4.         בשנת 2004 עתרה התובעת לבג"צ (בג"צ 0174/04) בעתירה להארכת תוקף האשרה א/5 עד לקבלת מעמד קבע, להכיר בה כמשפחה של לוחם צד"ל ולהעניק לה את הזכויות המגיעות לאנשי צד"ל מכח החוק.

5.         בפסק הדין בעתירה, נקבע:

"העתירה שבפנינו הוגשה נגד החלטת המשיבים לשלול מן העותרים את מעמדם כתושבי ארעי בעלי רשיון מסוג א/5 ולהימנע מלהכיר בהם כבני משפחה של לוחם צד"ל לשעבר ולהעניק להם את הזכויות המגיעות לאנשי צד"ל לשעבר. לאחר בירורים הודיעה המדינה כי העותרים אינם יעומדים בקריטריונים המזכים בשיקום מכוח קשריהם של מי מהם עם גורמי הביטחון הישראליים. עם זאת, הודיעו המשיבים כי לפנים משורת הדין נכונים הם להעניק לעותרים רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, אשר יתחדש מעת לעת בהעדר מניעה ביטחונית, פלילית או אחרת. על פי תגובתם המתוקנת של העותרים מיום 4.9.05, הרי שלאור הודעת המשיבים כי יינתן להם רישיון מסוג א/5, "אינם עומדים על שמיעת העתירה". העותרים ביקשו כי לנוכח מצוקתם יוסדר עניין מעמדם בהקדם האפשרי, ואכן מן הראוי כי כך ייעשה.

אשר על כן, העתירה מתקבלת באופן שעל המשיבים לקיים את התחייבותם האמורה ולהעניק לעותרים רשיונות לישיבת ארעי מסוג א/5 לאלתר".

(פס"ד מיום 8/9/05).

עינינו הרואות, כי בהסכמת התובעת ולפנים משורת הדין, הוענק לה ולמשפחתה  רישיון לישיבת ארעי א/5, וזה אכן ניתן לה בהתאם להוראות פסק הדין.

6.         בתביעה שבפנינו מבקשת התובעת כי תשולם לה קצבת ילדים לתקופה מ - 1/04 ועד 9/05.

7.         לטענת התובעת, מאז כניסתה לארץ בשנת 2000 לא עזבה היא את הארץ, ומס' ת.ז. שקיבלה כתושבת ארעי מסוג א/5 הינו אותו מס' ת.ז. שיש לה כיום כתושבת קבועה.

לטענתה,פסק דינו של בית המשפט העליון לא קבע תקופה, אי אפשר להבין האם הוא חל באופן רטרואקטיבי או ממועד פסק הדין ואילך ועל כן יש לקבל התביעה ולשלם לתובעת את קצבת הילדים שבמחלוקת.

8.         לטענת הנתבע, בפסק דינו של הבג"צ אין כל קביעה לעניין מעמדה של התובעת או זכויותיה לפני מועד פסק הדין.

            פסק הדין קבע, בהסכמת התובעת, כי לפנים משורת הדין תוענק לה אשרת שהיה א/5.

            התובעת הייתה בגדר שוהה בלתי חוקית עד ליום 26/9/05 , מועד בו הוחזרה לה האשרה מכח פסק הדין, וע"כ אינה זכאית לקצבה הנתבעת.

הכרעה

9.         בישיבת 24/11/10 הצהירו הצדדים, כי למעשה אין ביניהם מחלוקת באשר להשתלשלות העניינים ומועד הבג"צ, וכי המחלוקת בתיק נוגעת לשאלה, האם הנפקת האשרה מסוג א/5 לתובעת בהתאם לפסק הדין של הבג"צ (10174/04) מיום 8/9/03, מזכה את התובעת בקצבת ילדים בגין התקופה מיום שלילת המעמד של התובעת משנת 2001, או שמא זכאית התובעת לקצבת ילדים ממועד פסק הדין ואילך.

10.        כאמור, בעתירתה לבג"צ (נספח ב' לתצהיר התובעת) ביקשה התובעת הוצאת צו על תנאי לבוא וליתן טעם מדוע לא יוארך תוקף תעודות הזהות לתושב ארעי א/5 שניתנה לה ביום 19/6/00 לתקופה נוספת, עד לקבלת מעמד קבע, מדוע לא יישאר מעמדה כתושבת ארעית עד להסדרת מעמד סופי, ומדוע לא תקבל כל הזכויות המגיעות לאנשי ולוחמי צד"ל לרבות קצבת ילדים.

            עמדת המדינה הייתה כי התובעת אינה עומדת בקריטריונים להכרה כמשפחת לוחם צד"ל אולם, לפנים משורת הדין, הסכימה המדינה להעניק לתובעת רישיון לישיבת ארעי אשר יתחדש מעת לעת בהעדר מניעה לכך.